החלטה בתיק בש"א 7927/07

בקשה לפטור מאגרה.

1.       המבקשת הגישה תביעה כנגד המשיבה על סך 4 מליון ש"ח בעילות של הפרת זכויות יוצרים ולשון הרע. בד בבד הגישה המבקשת בקשה לפטור מאגרת בית משפט.

2.       בכתב התביעה נטען כי המבקשת הנה אסטרולוגית במקצועה, שעיקר עבודתה הוא בהכנת תחזיות אסטרולוגיות עבור לקוחותיה והרצאות בכנסים. לטענתה, המשיבה, שבבעלותה רשת מקומונים המופצים מדי שבוע באזורים שונים בארץ, העתיקה ופירסמה במקומונים אלה, ללא הרשאתה של המבקשת, חלקים מיצירותיה, ובמקרים מסויימים אף נעשה הפרסום תחת שם בדוי. המשיבה מצידה טוענת כי הפרסום נעשה בידיעתה ובהסכמתה של המבקשת.

          טענות הצדדים

3.       בבקשה לפטור מאגרה טוענת המבקשת כי היא נעדרת היכולת הכלכלית לשאת בתשלום אגרת בית משפט. המבקשת הצהירה כי היא גרושה ואם חד הורית לילדה, המתפרנסת בדוחק ואין לה רכוש בבעלותה, לבד מדירת מגורים המשועבדת לבנק.

4.       המשיבה טענה כיאין ליתן למבקשת פטור מאגרה משום שבקשתה חסרה מסמכים מהותיים הרלבנטיים לששת החודשים שקדמו להגשתה, ואינה פורסת תמונה מלאה אודות מצבה הכלכלי של המבקשת כיום. בכלל זה טוענת המשיבה כי המבקשת בחרה שלא לפרט אודות תחומי עיסוק נוספים בהם היא עוסקת, כגון הדרכות בשיטת ה"רייקי" וה"קואצ'ינג", ואת הכנסותיה מעיסוקים אלה. כמו-כן, נטען שהמבקשת לא הוכיחה כי עשתה מאמצים לגיוס כספי האגרה על ידי קבלת הלוואה מבנק או על דרך פניה לקרוביה. עוד טענה המשיבה כי סכום הסעד הנתבע בתובענה הוא מופרז ומופרך בהיקפו, ואינו מצדיק מתן פטור מאגרה.

5.       המדינה, כבעלת דין בענייני אגרות, התנגדה למתן פטור מאגרה, מהטעם כי המבקשת פירטה את מקורות הכנסתה באופן לוקה בחסר, מבלי שהגישה מסמכים המעידים על הכנסתה בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה ולא המציאה אישור על הכנסות אחרות או אישור בדבר היעדר חסכונות ופקדונות. עוד טענה המדינה כי סכום התביעה מופרז ואינו הולם את הנטען בכתב התביעה. המדינה ערכה חישוב לפי הפיצוי הסטטוטורי המקסימלי הניתן בגין הפרת זכויות יוצרים בשיעור של 20,000 ש"ח, וטענה כי מירב הפיצוי הכספי שיכולה המבקשת לתבוע לא יעלה על סך של 1,040,000 ש"ח. לפיכך, המדינה אינה מתנגדת למתן פטור חלקי בהתאם לסכום תביעה זה.

דיון

6.       הוראת תקנה 13ב לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987 קובעת כי על מנת לקבל פטור מאגרה על המבקש להוכיח כי הוא נעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה וכי התובענה שהוגשה מגלה עילה. אדון בתנאים אלו כסדרם.

יכולת כלכלית

7.       על מבקש פטור מאגרה לפרוש בפני בית-המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי, ולהוכיח כי עשה נסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים לאגרת בית-משפט מצדדים שלישיים (רע"א 1877/04 באמונה חברה לניהול נאמנות והקדשות בע"מ נ' מדינת ישראל, לא פורסם).

בעניינו, הבקשה דנן הוגשה, בתחילה תוך שהיא נסמכת על ארבעה מסמכים בלבד, שלא היה בהם כדי לפרוש תמונה מלאה ועדכנית למועד הגשת התביעה  בדבר יכולתה הכלכלית של המבקשת לשאת בתשלום האגרה, שכן מסמכים אלה לא פירטו את מצבה הכלכלי של המבקשת בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה דנן. בהמשך, בתגובה לתשובת המשיבים, צירפה המבקשת מסמכים נוספים המפרטים את מצב חשבון הבנק שלה בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

באשר לטענת המשיבה, לפיה המבקשת מתפרנסת מתחומי עיסוק נוספים, כעולה מפרסומים הנושאים את שמה (ולראיה הגישה המשיבה העתק מפרסום שמה של המבקשת בדפי זהב תחת תחום ה"רייקי" (נספח 3 לתשובה), ומפרסום שמה של מבקשת ברשת הארגון החברתי IBC כעוסקת גם בתחום "מודעות עצמית" ו"קואצ'ינג רוחני" (נספח 4 לתשובה)) - השיבה המבקשת כי אינה מתפרנסת מעיסוקים אלה.

מעיון במסמכים שצירפה המבקשת לבקשתה עולה כי מצבה הכלכלי של המבקשת הוא אכן מוגבל, כטענתה. יחד-עם-זאת, אין להתעלם כי בבעלותה המלאה של המבקשת דירת מגורים, ויש להדגיש כי שאלת יכולתו של בעל-דין נבחנת גם על יסוד אפשרותו לגייס כספים וערבויות ממקור חיצוני, כדוגמת בן משפחה או תאגיד בנקאי. בענייננו, הגישה המבקשת מכתב מחברתה, הגב' נימה ארליך, ממנו עולה כי חברה זו  הלוותה למבקשת סכום כסף. על אף זאת, לא הוכיחה המבקשת כי עשתה ניסיונות לגיוס כספי האגרה ממקורות פיננסים חיצוניים, כדוגמת תאגיד בנקאי או בן משפחה. יתרה מזו, המבקשת מיוצגת על ידי עורך דין, הן בבקשה דנן והן בתובענה העיקרית. לטענת המבקשת היא שילמה לבא כוחה שכר טרחה בסך 1,000 ש"ח, תוך שהוסכם כי שכר הטירחה יקבע על בסיס אחוזי הצלחה בתיק. דא-עקא, שהמבקשת לא הציגה כל ראיה לביסוס טענת זו, כדוגמת הסכם שכר טירחה מתאים.

לעניין זה יפים דברי כב' השופטת מ' נאור בבשג"ץ 7997/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' (לא פורסם)):

"נטל הוכחת היעדר יכולת-כלכלית מוטל על מבקש הפטור. בהקשר זה נפסק, כי על מבקש הפטור "מחמת עוניו" (רע"א 35/99 הרצברג נ' פקיד הבחירות לעיריית ב''ש (לא פורסם)) או מחמת "חוסר אונים חומרי" (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383, עמ' 388), לפרט במדויק ובאופן מלא ומהימן את מצבו הכלכלי העדכני. כן נקבע, כי ללא פרטים מהימנים, הנתמכים במסמכים, על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו וחובותיו, לא ניתן כלל להיזקק לבקשה לפטור מאגרה (ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (לא פורסם)). פרטים אלה הם בידיעתו של המבקש ועל כן אי מסירת פרטים, או מסירת פרטים חלקית וחסרה, מצדיקים את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד (ראו בש"א 128/89 מצא נ' מצא (לא פורסם)).

...

מידע זה, אודות יכולת המימון של ייצוג משפטי, עשוי להוות אינדיקציה נוספת - אחת מיני רבות - בדבר טיבה של היכולת הכלכלית. מדובר בכלי נוסף לחקר האמת החוסה תחת דרישת הפירוט המדויק, המלא והמהימן של היכולת הכלכלית העדכנית של מבקש הפטור. ואולם, המדובר באינדיקציה בלבד המצטברת לנתונים אחרים ולא ב"חזקת יכולת" (כטענת המדינה), וברי שאין בכוחה להרתיע מערערים מליטול ייצוג. כאן המקום להזכיר, כי בקשת הפטור מאגרה מבוססת על היעדר יכולת כלכלית ואין לנצל הליך זה לרעה. בלשונו של ש' לוין:

 "לציבור יש עניין שהמבקש לא ינצל לרעה את הבקשה לפטור מאגרה על-ידי טענות שוא בדבר העדר יכולת... בקשה כזו מהווה, למעשה, שימוש לרעה בהליכי משפט" (ש' לוין פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג), 11)"."